תחקיר · איראן · תשתיות
מתקפת המקפיאים: מי באמת עומד מאחורי ״חזית האיסנאד״
צרפת ייחסה למשמרות המהפכה את השבתת הקירור בכ־700 סופרמרקטים. מפעל מזון בישראל ספג גרסה הרסנית יותר כבר במאי. כולם מסכימים שזו איראן, אבל לא על היחידה
בלילה שבין 11 ל־12 באוקטובר שינה מישהו הגדרה אחת בבקרי הקירור של כ־700 סופרמרקטים בצרפת: מחזור הפשרת הקרח כוון לטמפרטורות גבוהות. הסחורה התקלקלה, ובלפחות 15 מקרים פרצה שריפה. לפי משרד החוץ הצרפתי, הנזק מגיע לעשרות מיליוני אירו. ב־9 בנובמבר ייחסה צרפת את המתקפה למשמרות המהפכה של איראן. אבל חמישה חודשים קודם לכן קרה משהו דומה, והרסני יותר, במפעל מזון בישראל.
צרפת: הראיות
לפי הדוח של CERT-FR, מטעם מרכז תיאום משברי הסייבר הצרפתי, המבצעת הייתה ״שהיד קאווה״, יחידת סייבר התקפית במרכז הסייבר והלוחמה האלקטרונית של משמרות המהפכה. הדוח מונה ״צבר ראיות״: התשתית ששימשה לתקיפה שימשה באותה תקופה גם לסיור על ציוד Schneider Electric, בטכניקה שהיחידה מפעילה מאז אפריל 2026 לפחות. התוקפים השתמשו בכלי הסריקה FOFA, הכלי הקבוע שלהם. ערוץ התעמולה CyberbanNews, שמזוהה עם היחידה, הפיץ את המתקפה כבר ב־13 באוקטובר. ובתשתית נמצאו עקבות של פרסית.
הדוח נוקב בשמות המפקדים, רזא סלרוונד ומהדי לשגריאן, ומונה את ״האווטרים״ של היחידה, כלומר הזהויות הבדויות שדרכן היא לוקחת אחריות, ובהם CyberAv3ngers ו״חזית האיסנאד״ (Cyber Isnaad Front). לפי הדוח, היחידה גם לקחה אחריות למתקפה על ציוד קירור ישראלי במרץ ובאפריל 2026. צרפת פועלת לסנקציות של האיחוד האירופי עד אמצע דצמבר, לפי Politico. איראן דוחה את הייחוס, ודובר משרד החוץ שלה האשים את ״מכונת הדיסאינפורמציה של ישראל״, לפי Türkiye Today.
ישראל: הגרסה המוקדמת
במאי 2026, לפי דוח של Profero, חברת תגובה לאירועי סייבר ישראלית שטיפלה באירוע, הוזעקו טכנאי קירור למפעל מזון שהמקררים שלו התחממו. הם גילו שמישהו תכנת מחדש את הבקרים: שינה את נקודות הכיוון ואת גבולות הבטיחות, העביר את השסתומים הממונעים למצב ידני והשאיר אותם פתוחים, והחליף את הסיסמה כדי לנעול את המהנדסים בחוץ. במערכת, שפועלת על פחמן דו־חמצני, הגיע נוזל למדחסים. שלושה מדחסים הושמדו, והמערכת חזרה לפעולה רגילה רק אחרי כמעט שבוע. לפי Profero, על הבקרים עצמם לא רצה שום נוזקה.
ברשת המחשבים של המפעל מצאה Profero נוזקה שהיא מכנה GRAT, שהתחזתה לעדכון של מיקרוסופט. יש בה מודול הצפנה לכופר בשם BigBang ופקודה שמוחקת את הדיסק ואת טבלת המחיצות, כלומר וייפר. לפי Profero, השילוב של חבלה בציוד פיזי ומחיקה ברשת באותו מבצע הוא העיקר. NPR סיקרה את הפרשה ב־3 בנובמבר, וציטטה את ראש Profero, עמרי שגב מויאל, שאמר שהוא בטוח שמאחורי המתקפה עומדים האקרים צבאיים איראניים.
המחלוקת: איזו יחידה?
כאן מתחילה המחלוקת. Profero, בדוח מ־24 במאי, מעריכה ״ברמת ביטחון גבוהה״ ש״חזית האיסנאד״ היא זהות בדויה שמופעלת בידי, או לצד, ASA (Aria Sepehr Ayandehsazan). לפי Profero, זו היורשת של Emennet Pasargad, שמשרד האוצר האמריקאי הטיל עליה סנקציות בגלל מבצעי השפעה בבחירות 2020. הבסיס, לדבריה: חפיפה בתשתיות, דפוסי פרסונה ובחירת קורבנות. CERT-FR, בדוח מ־9 בנובמבר, מונה את ״חזית האיסנאד״ דווקא בין האווטרים של שהיד קאווה. ואת Emennet Pasargad הוא משייך ליחידה אחרת, ״שהיד שוסתרי״.
קול שלישי מגיע מ־FDD, מכון מחקר בוושינגטון. ב־13 בנובמבר כתב שם ארי בן עם שצרפת אמנם טוענת ששהיד קאווה מפעילה את ״חזית האיסנאד״, אבל הניתוח של המכון קושר אותה יותר לשהיד שוסתרי. מנגד, לדבריו, הכלים במתקפה בצרפת דומים מאוד לאלה של CyberAv3ngers, ששהיד קאווה מפעילה. ההסבר שלו: היחידות חולקות אנשים וכלים. בן עם אינו מקור עצמאי לגמרי: לפי NPR, הוא ערך ניתוח מוקדם של הנתונים ש־Profero העבירה.
הגל השני
בלילה שבין 1 ל־2 בנובמבר נפגעו מקפיאים ברשתות בלפחות שבע מדינות באירופה, לפי ה־Guardian. בסניף של ICA בשוודיה כוונו המקררים ל־50 מעלות. אף מדינה לא ייחסה את הגל הזה, והמרכז הבלגי לסייבר אמר, לפי The Record, שייתכן ש״לעולם לא יהיה אפשר לזהות״ את התוקפים. לכן אין לכתוב שגם הוא איראני. באותו יום הורה מערך הסייבר הלאומי לרשתות קמעונאות ומזון בישראל לבדוק את הבקרים בדחיפות, לפי כאן.
למה למקפיא יש כתובת IP?
מקפיא בסופרמרקט מנוהל היום בידי בקר, מחשב קטן שמחובר לרשת כדי שקבלן הקירור יוכל לעקוב אחרי הטמפרטורות מרחוק. רבים נשארו חשופים לאינטרנט. לפי The Hacker News, Danfoss אמרה שרוב היחידות שנפגעו בצרפת היו דגמים ישנים שכבר לא מקבלים עדכונים, AK-SM 800 ו־AK-SC 355. ״הפשרה״ מחממת את סלילי הקירור כדי להמיס קרח. מחזור הפשרה שלא נגמר, עם התרעות מושתקות, הופך מקפיא לתנור איטי.
לפי Censys, מספר המכשירים החשופים של Danfoss ושל Copeland באירופה ירד ב־53%, מ־6,695 ל־3,124, בין 9 באוקטובר ל־5 בנובמבר. כלומר, אלפים עדיין חשופים. באמצע נובמבר פורסמו שש חולשות חדשות בדגם AK-SM800A, ולפי The Hacker News אין להן עדיין תיקון. הלקחים: להוציא ממשקי ניהול מהאינטרנט, לגשת רק דרך VPN, להחליף סיסמאות ברירת מחדל וציוד שהתמיכה בו נגמרה. לפי CERT-FR, כפי שציטט The Hacker News, איפוס להגדרות היצרן לבדו לא מספיק.
מקור: CERT-FR · משרד החוץ הצרפתי · Profero · NPR · FDD · CyberVeille · Guardian · The Hacker News · Danfoss · Censys · Türkiye Today · Politico · כאן · The Record · Threat Beat